דיני תאגידים

במשרדנו, אנו מתמחים בייעוץ משפטי ובלווי עסקים וחברות בכל השלבים של התהליך העסקי, כולל הקמת חברות, שותפויות, עמותות ואגודות שיתופיות בישראל

צוות המומחים שלנו מספק ייעוץ משפטי מקצועי ומגוון לחברות קיימות במגוון רחב של תחומים, ומסייע בניהול הדירקטוריון, ובכתיבת מסמכים משפטיים נדרשים לפעילות החברה

אנו מייצגים חברות בכל השלבים של התהליך העסקי, ומספקים ייעוץ משפטי בכל הנושאים הקשורים להקמת חברה, כולל ניהול המו”מים וסיוע בקבלת החלטות בעלות השלכה משפטית רחבה

הכוח המרכזי שלנו הוא ביכולת להבין את צרכי הלקוח ולספק פתרונות מותאמים אישית, מבוססים על הבנה מעמיקה של תחום העיסוק ועל ניסיון עשיר בעניין

חברה היא ישות משפטית שמקבצת אנשים למטרה משותפת, ובדרך כלל לפעילות כלכלית המטרה בה היא הפקת רווח

חברה בעלת מניות מנוהלת על ידי בעלי המניות, והיא נפרדת מהם מבחינה משפטית. המניות מייצגות את האינטרס הפיננסי של בעלי המניות בחברה. כל אדם, בין אם פרטי או תאגיד, רשאי להקים חברה, ולשם כך יש להקים תקנון המגדיר את מטרות החברה ואת הוראותיו

בתקנון חייבים להיות רשומים הפרטים הבאים: שם החברה, מטרותיה, הון המניות שלה והאם יש הגבלת אחריות. בנוסף, ניתן להוסיף הוראות נוספות בתקנון שתסדיר את היחסים בין בעלי המניות לבין החברה ובינם לבין עצמם

חברה בע”מ היא חברה בעלת התקנון הזוכה בתוקף של בערבון מוגבל. בעלי המניות מוגבלים בתשלום חובות החברה, כאשר הערבות שלהם מוגבלת עד לסכום שבו התחייבו לשלם תמורת מניותיהם. הליך הנקרא “הרמת מסך” נדרש כדי להתייחס לחובות החברה על ידי בית המשפט

בשלב התחילתי של בחינת פעילות עסקית במסגרת חברה בע”מ, יש צורך להתמקד במספר פרמטרים המשפיעים על ההתאגדות הרצויה. אחד השיקולים המרכזיים הוא שיקולי המס, אך לא בהכרח היחיד, במקרה של בחינת העברת פעילות מעסק מורשה לחברה בע”מ

חברה בע”מ מהווה ישות משפטית נפרדת, ולכן היא מנוהלת כך על פי חוקים וקודים נפרדים מאשר בעלי המניות בה. ניתן לתבוע את החברה בבית המשפט, וגם הפוך – החברה יכולה לתבוע צדדים שלישיים. עם זאת, בדרך כלל נתבעת החברה בלבד, ולא בעלי המניות או המנהלים שלה, למעט מקרים חריגים בהם ניתן לתבוע את בעלי המניות באמצעות הליך הנקרא “הרמת מסך” על ידי בית המשפט

הפעילות העסקית במסגרת חברה בע”מ יוצרת תדמית מקצועית ומכובדת, מתוך הבנה שהיא ישות משפטית נפרדת. אפילו אם יש לחברה רק בעל מניות יחיד, תדמית זו משמעותית יותר מאשר במקרה של פעילות במסגרת עוסק מורשה או פטור

שיקולי מס :  שיקולי המס הם השיקול העיקרי בשאלה האם לעבור מעוסק מורשה לחברה בע”מ. אחד היתרונות הגדולים של פעילות תחת חברה בע”מ היא התשלומים לביטוח לאומי. כאשר אדם מנהל את ההתנהלות העסקית שלו כעוסק מורשה עליו לשלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות בהתאם להכנסותיו. לעומת זאת כאשר הפעילות מתבצעת תחת חברה בע”מ בעלי המניות מקצים לעצמם משכורת ורק עלייה משלמים את דמי הביטוח הלאומי. את שאר הכספים ניתן למשוך בתור דיבידנד

הקמת חברה בע”מ מאפשרת תכנון טוב יותר של התנהלות הכספים על מנת להפחית את הוצאות המס. שיקולי מס בהקמת חברה בע”מ באים לידי ביטוי באפשרויות והגמישות שיש בכל הנוגע לכספים. בעזרת תכנון נכון של חלוקת משכורות, חלוקת דיבידנד והתנהלות כספים תוכלו בעזרת חברה בע”מ להפחית את תשלומי המס

למשרדנו יש ניסיון רב בפתיחה והקמה של חברות, כולל התמיכה בתהליך הנדרש להקמת חברה, הסכם המייסדים, וכן ניתן ייעוץ מקצועי בכל שלבי התהליך

הסכם מייסדים הוא כלי משפטי שמשמש להסדרת היחסים בין השותפים בחברה במשך תהליך הקמתה. זהו כלי חשוב שמבטיח שהתהליך הקמת החברה יתבצע בצורה רצויה ותקינה. הסכם זה מקבל חשיבות מרבית בשל כך שהוא נכרת בשלבי התכנון המוקדם של העסק, עוד לפני שהחברה נוצרה במעשה

בנוסף, לכל חברה יש תקנון המגדיר את היחסים בין החברה לבין בעלי המניות. התקנון מהווה את הכלי המשפטי המרכזי שבו מתקיימות היחסים המשפטיים בין החברה ובין בעלי המניות, והוא נכתב לפי החוק והוראותיו. עם זאת, חוזה בין בעלי מניות ניתן לשינוי רק בהסכמה מפורשת של הצדדים לחוזה

למרבית בעלי המניות יש הזדמנות לכפות שינויים בתקנון על המיעוט, אך על מנת לבצע כך עליהם להיות בעלי מניות יציבים ובעלי השפעה. בנוסף, חוזה בין בעלי מניות מכיל הסדרים מדויקים בנוגע לפעילות החברה, פעילות הדירקטורים, החלטות חשובות, וכו’

לסיכום, הסכם מייסדים מסדיר את היחסים בין השותפים בשלב הראשוני של העסק, בעוד שתקנון מגדיר את היחסים המשפטיים בין החברה ובין בעלי המניות, וחוזה בין בעלי מניות מגדיר את ההסדרים המפורטים יותר בין בעלי המניות עצמם

כאשר חברה בע”מ מעוניינת להתפרק, עומדים בפניה מספר אפשרויות לביצע תהליך זה. אחת מהן היא פירוק מרצון באמצעות תצהיר כושר פירעון. במסגרת פירוק זה, יש לעבור דרך שלושה שלבים היררכיים, וכל אחד מהם מחייב אישור מסוים

  • **הצהרת כושר פירעון**: תהליך הפירוק מתחיל עם הגשת הצהרת כושר פירעון. במסגרת זו, רוב או כל הדירקטורים בחברה מצהירים על כך שהחברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים
  • **החלטה על פירוק**: לאחר קבלת האישור על הצהרת כושר הפירעון, על בעלי המניות להקים אסיפה כללית שבה יקבלו החלטה בנושא פירוק החברה
  • **מינוי מפרק**: במסגרת ההחלטה לפירוק, יש למנות מפרק שיבצע את התהליך. על המפרק להגיש הודעה לרשם החברות, ולערוך דו”ח המראה את תהליך הפירוק וכיצד נעשה בנכסי החברה

בסיום תהליך הפירוק על ידי המפרק, דו”ח סופי יוצג לבעלי המניות במסגרת אסיפה כללית סופית. המפרק יצטרך לפרסם את ההחלטה ואת הדו”ח הסופי ברשומות

הרמת מסך ההתאגדות מהווה תהליך שבו מוענקות זכויות וחובות מסוימות לחברה על ידי בעלי המניות בה, או להיפך, ניתן גם להפוך את זכויות וחובות מסוימות של בעל מניות לחברה. בדרך כלל, הרמת המסך מתבצעת על ידי הענקת זכויות וחובות של חברה לבעל מניותיה.

בהתאם לסעיף 6(א) של חוק החברות, התשנ”ט-1999, בית משפט רשאי להעניק חוב של חברה לבעל מניה בה, במקרים שבהם זהו הוגן ונכון, ובמקרים חריגים נוספים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת מתבצע באופן הפוגע בתכלית החברה. תיקון מספר 3 לחוק החברות, התשנ”ט-1999, מתמקד במקרים שבהם יוכלה להתרחש פעולת הרמת מסך, ומחייב את בית משפט להרמה רק במקרים מסוימים וחריגים.

 

“6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

 

(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

 

(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

 

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

 

(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.

 

(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א)”.

ההרמה מתוארת באופן מפורש בסעיף 6(א) לחוק החברות, התשנ”ט-1999, שבו מונים ומתארים את התנאים והסיבות שבהם ניתן להעניק זכויות וחובות של חברה לבעל מניותיה. התיקון מאמין כי יש לאזן את ההתיחסות המשפטית לתובע העותר, ולפיו התקיימה תשתית עובדתית רצינית ומוסמכת, שמזכירה את בית המשפט לשקול את העניין בקפידה.